צוואה שנכתבה תחת השפעה בלתי הוגנת, אונס או איומים הינה פסולה. עם זאת, לאחר שהשפעה האסורה חלפה והמצווה לא ביטל את צוואתו, ניתן בהחלט לקיימה זאת כמובן בתנאי שהמצווה מודע לכך שההשפעה האסורה, האונס או האיום כבר לא מתקיים. איך יודעים אם צוואה נכתבה תחת השפעה בלתי הוגנת? מה גורם להפסקת ההשפעה האסורה? כל זאת ועוד בהמשך המאמר.
החופש לצוות
חוק הירושה, תשכ"ה – 1965 קובע כי אדם יוכל לצוות על חלוקת רכושו כרצונו. החוק קובע אמנם כללים לירושה בהיעדר צוואה מי יירש ראשון, מה יהא חלקו של כל רוכש וכן הלאה אולם, במידה ואדם הותיר אחריו צוואה, חלוקת רכושו תתבצע על פי הצוואה ולא לפי ההוראות הכלליות בחוק הירושה.
החוק ממעט מאוד להתערב בתוכן הצוואה ומשאיר חופש כמעט מוחלט למצווה. למעשה, אין כל חובה אופרטיבית החלה על המוריש איך לערוך את צוואתו ולמי להוריש את נכסיו. המוריש לא מחויב לכתוב כל הוראה שהיא בצוואתו והחוק מותיר את ניסוח ההוראות ותוכנן לשיקול דעתו הכמעט – בלעדי של המצווה.
עם זאת, החוק כן מטיל מספר מגבלות על ניסוח צוואות. נציין תחילה את המגבלות המוטלות על ניסוח צוואות ולאחר מכן נתעמק במושא עניינינו סעיפים 30 ו-31 לחוק העוסקים בהשפעה בלתי הוגנת, אונס ואיום על המצווה בעת עריכת צוואה.
איסור על קיום בלתי חוקי
נניח שאדם צורך באישור רופא קנאביס רפואי. עם השנים, הצטברו אצלו כמויות לא מבוטלות של קנאביס ששוות לא מעט כסף. האדם מבין כי הוא גוסס ומנסח צוואה עבור יורשיו, לנכדו הנוהג לעשן קנאביס שלא כחוק בחר להוריש את מלוא מאגר הקנאביס הרפואי שלו.
האם להוראה שכזו בצוואה יש תוקף משפטי מחייב? האם הורשת הקנאביס לנכד הינה עבירה על החוק ומשכך תפסל הצוואה? משמעות הורשת נכס או דבר לא חוקיים היא שקיום הצוואה הינו בלתי חוקי והיא תבוטל. מכיוון שכך, חוק הירושה קובע כי הוראה זו בטלה. למעשה, לפי חוק הירושה, כל אימת שקיומה של הוראה בצוואה יוביל לתוצאה בלתי חוקית הרי שהוראת הצוואה בטלה.
חשוב להבין שהוראות אשר קיומן אינו חוקי הן נפוצות ולא נדירות כמו בדוגמת הקנאביס. לא מעט ירושות וצוואות יכולות להיתפס כתכנון מס אסור למשל, קיום הוראת צוואה שיוביל לתכנון מס אסור הוא עבירה על החוק וממילא ההוראה בצוואה בטלה.
אם כן, חוק הירושות אוסר למעשה על ניסוח הוראות בצוואה שביצוען בלתי חוקי. אם הוראות שכאלו נכתבו הרי שהן בטלות.
איסור על הוראות בניגוד לחוק הירושה
חוק הירושה אוסר על המצווה להוריש דבר כלשהו מרכושו לעדים החותמים על הצוואה. אם המצווה בחר בכל זאת לרשום הוראה שכזו, הרי שהוראה זו בטלה. מדובר בהגבלה נוספת המוטלת בחוק על חופש הצוואות, הגבלה על היכולת להוריש דבר מה לעדי הקיום של הצוואה.
כמו כן, החוק אוסר על ניסוח הוראות המגבילות את יכולתו של המנוח לשנות את צוואתו. הוראה לפיה האמור בצוואה זו הינו סופי ובלתי ניתן לשינוי או ששינויו כבול לפרוצדורות שונות שאינן מחויבות על פי חוק בטלה.
לבסוף, חוק הירושה מונע ממצווים להאציל את הסמכות לחלק את רכושם. כלומר, מצווה לא יוכל להורות בצוואתו כי אדם פלוני הוא זה שיחליט כיצד יחולק רכושו. החוק מתיר אמנם למנות אדם שיבחר למי להעביר נכס או רכוש של המצווה מבין קבוצת אנשים מוגדרת אולם, הוראה לפיה אדם אחר אחראי על הקצאת רכושו של המצווה לאחר מותו באופן כללי הינה בטלה.
כל אלו הן הגבלות על החופש לצוות המצויות בחוק הירושה. עם זאת, מדובר במגבלות קלות יחסית ועקרון החופש לצוות נשמר בקנאות. אולם כפי שנראה מיד, הצוואה צריכה לנבוע מרצונו החופשי של המצווה. אם לא רצונו החופשי של המצווה הוא זה שהשפיע על ניסוח הצוואה אלא לחץ חיצוני פסול הרי שהצוואה בטלה.
השפעה בלתי הוגנת, אונס ואיום על המצווה
סעיף 30 לחוק הירושה קובע בזה הלשון:
"הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה"
יוצא איפוא כי הוראות בצוואה אשר נכתבו בעקבות לחצים אסורים שהופעלו על המצווה הינן בטלות. הדברים הגיוניים וברורים כאשר מדובר באונס ואיום. לדוגמא, פלוני מעוניין להוריש את רכושו לבניו. אחיו של פלוני מגיע אליו באישון לילה ובאיומי אקדח כופה עליו לנסח צוואה המעבירה אליו את כל רכושו ולנשל במקביל את ילדיו. ברור לכל כי לצוואה כזו אין תוקף משפטי והיא לא תעמוד במבחן בית משפט.
השפעה בלתי הוגנת
בהשוואה למושגים "אונס" ו-"איום" המונח "השפעה בלתי הוגנת" הינו מושג עמום יותר הנתון לפרשנות. איסור השפעה בלתי הוגנת על המצווה מלמד כי השפעה הוגנת על המצווה הינה מותרת ומשכך קו הגבול הדק בין השפעה לא הוגנת להשפעה הוגנת לא תמיד ברור ומובן מאליו. בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין בנושא בחן מהי השפעה הוגנת כזו שלא תוביל לפסילת הצוואה.
בית המשפט בחר במודע להותיר את הגדרת השפעה בלתי הוגנת כמושג עמום זאת כדי לא לקבוע מסמרות בעניין מה ייחשב להשפעה בלתי הוגנת על מצווה ומה לא. קביעה בעניין מהי קיומה של השפעה בלתי הוגנת נתונה לשיקול דעת בית המשפט בהתאם לנסיבות המקרה. לקיומה של השפעה בלתי הוגנת יהיו השלכות ישירות על הצוואה וכשירותה.
עם זאת, ניתן להצביע על מבחן אחד מהותי מתוך מספר מבחנים שכן נעשה בו שימוש רציף בפסיקה לבחינת טיבה של השפעה אסורה על מצווה. בבוא בית המשפט לבחון האם השפעה היא בלתי הוגנת עליו לשאול האם סביר שהמצווה היה כותב הוראה דומה בצוואתו גם ללא השפעה כלל. ככל והתשובה לשאלה שלילית, ייתכן בהחלט שמדובר בהשפעה בלתי הוגנת.
דוגמאות להשפעה בלתי הוגנת
הגענו למסקנה כי ההגדרה של "השפעה בלתי הוגנת" הינה הגדרה עמומה ולא חד משמעית. לכן, רצוי להציג מספר דוגמאות המבוססות על פסקי דין שיבהירו במה מדובר כאשר עוסקים בהשפעה בלתי הוגנת. השמות בדוגמאות שלהלן שונו מהשמות המופעים בפסקי הדין.
ניצול האמון של המוריש
דמיינו את המקרה הבא. שולמית הינה אישה מבוגרת בת 89. ביתה, אורנה, גרה בסמוך אליה ויתר בניה מתגוררים בערים אחרות בארץ. לפני מספר חודשים, שולמית החלה להתגורר בבית אבות. אורנה ביתה מגיעה לבקרה לעיתים תכופות ומסייעת לה בתשלום חשבונות הוראות קבע לקופות החולים ובכל ענייני הפיקדון שהיא משלמת לבית האבות.
באחד מן הימים, אורנה הציעה לאימה לכתוב צוואה. בין היתר, אמרה לה: "אמא, את יודעת שאני דואגת לך לכל עניינך הכספיים לכן, אני חושב שכדאי שאני ארש את רכושך על מנת שאוכל להמשיך לדאוג לו". שולמית לא בדיוק הבינה מה כוונתה של ביתה אך לאור האמון שיש לה בה, נענתה להצעתה וכתבה בצוואה כי אורנה תקבל את כל רכושה ותמשיך לנהל אותו.
במקרה מעין זה, נפסק שהשפעתה של אורנה על שלומית הייתה השפעה בלתי הוגנת. אמנם, הגיוני שקרבתה של אורנה לאימה תשפיע על הצוואה אך הדברים שאמרה לאימה שהם כמובן דברים מטעים ולא רציונליים נחשבים להשפעה בלתי הוגנת.
במקרה אחר, מנוח בשם אוריאל הוריש את מיטב רכושו למוסד לימוד תורני. למפרע, התברר שנציג המוסד היה מגיע למיטתו של אוריאל בבית החולים מידי יום בחודשים שלפני מותו. מטרת הביקורים הייתה לשכנע את אוריאל להוריש להם מהונו. גם כאן הוכרע כי השפעתו של נציג המוסד הייתה השפעה בלתי הוגנת.
מנגד, במקרה בו רחל סעדה את אימה פנינה בשנים שלפני מותה, נפסק שהשפעתה של פנינה על אימה הייתה השפעה כשרה. זאת, למרות שפנינה הורישה לרחל חלק כפול מזה שהורישה לאחיה.
איך יודעים אם התרחשה השפעה בלתי הוגנת? התשובה היא שקשה מאוד לדעת מראש. נדרשת היכרות מעמיקה עם הפסיקה ועם מקרים רבים בהם נפסק שהייתה השפעה בלתי הוגנת. לכן, מומלץ להתייעץ עם עורכי הדין ממשרדנו ממשרד עקראוי את מזרחי ושות' לקבלת ייעוץ בנושא.
השפעה בלתי הוגנת, אונס ואיום – הליך ההתנגדות
לאחר מותו של אדם שהותיר צוואה, על היורשים להגיש בקשה לצו קיום צוואה המיועדת אל הרשם לענייני ירושות. הרשם יפרסם את הבקשה לצו בעיתונות וברשומות. בזמן זה, בעלי עניין בירושה יוכלו להגיש התנגדות לצו הקיום.
ככל והנכם סבורים כי הצוואה נכתבה תחת השפעה בלתי הוגנת, אונס או איום של יקירכם זה הזמן לבדוק האם יש מקום להגיש התנגדות למתן צו קיום צוואה. עם הגשת ההתנגדות הרשם יעבירה לבית המשפט ובית המשפט ידון בה וייתן את פסק דינו. במידה והצוואה תיפסל ולא תימצא צוואה כשרה תחתיה, הרכוש יחולק לפי חוק הירושה. הגשת ההתנגדות תיעשה על ידי עורך הדין המטפל בתיק ובקיא בסדרי הדין לרבות דיני צוואות וירושות.
כדי לשפר את סיכויי הצלחת ההתנגדות יש להגישה על ידי עורך דין מקצועי המתמחה בתחום זה ובקיא בניהול הליכים בבית משפט.
משרד עו"ד עקראוי את מזרחי ושות'
מעוניינים להתנגד לצו לקיום צוואה? סבורים שצוואת יקירכם נכתבה תחת השפעה בלתי הוגנת, איומים או אונס? פנו למשרדנו וקבלו ייעוץ וייצוג משפטי מקיף בנושא. משרדנו מתמחה בתחום הירושות והצוואות ויעשה כל שנדרש כדי להוכיח את ההשפעה הבלתי הוגנת על יקירכם בעת עריכת הצוואה או לחילופין היעדר השפעה זו וכשירותה המשפטית של הצוואה.
