ירושה על פי דין – מה אומר החוק

סבא דוד, היה נוהג להתבדח בכל הזדמנות ולאיים על צאצאיו שהוא ינשל אותם מהירושה. גם הם, כבר למדו להיזהר לידו. הכל- רק שלא יגרע את חלקם מהירושה המיוחלת. הוא היה אדם חביב על הבריות. חמישה ילדים היו לו, ארבעה בנים ובת. אותה, זה היה ברור – הוא אהב יותר מכולם.

ואולי היתה זו דאגה, שכן, היא היתה אלמנה עם שלושה ילדים שהתגוררה במתחם ביתו. היא נהגה לסעוד אותו עד יום מותו, דאגה לו לשלוש ארוחות ביום, לכביסה ולנקיון.

לכולם היה ברור, שבבוא היום, הוא ישיב לה כגמולה.

ויהי אחר מות, הסתבר שצוואה, אין.

הבת האהובה נלחצה ולא ידעה מה ייעשה ברכושו המופלג בסיטואציה שנוצרה. היא הפכה וחיפשה צוואה שבה ייכתב שהוא מוריש לה יותר מכולם, אך שום מסמך לא היה בנמצא.

ואכן, סיבה טובה להילחץ היתה לה. במצב זה, חלוקת רכושו של המנוח מתבצעת בהתאם לסדר קבוע מראש ששורשיו נעוצים במשפט העברי ובמשפט האנגלי. כמו שבמשפחת המלוכה יש את סדר הטוענים לכתר, כך גם בדיני הירושה, ישנו מדרג המסדיר את הנושא. לפי המדרג, היא יורשת בדיוק כמו אחיה.

במאמר זה נסקור ממעוף הציפור את הירושה על פי דין.

יובהר כי המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי.

על העיזבון

עזבון היא מילה המתארת את כלל הנכסים של האדם אותם ניתן לרשת לאחר מותו. תחת קטגוריה זו נכללים מקרקעין, מיטלטלין, מניות, זכויות עתידיות, ניירות ערך וכדומה.

בחלוקה גסה, ניתן לומר שישנן שתי דרכים לחלק את עזבונו של המנוח:

1. בהתאם לצוואה – במצב זה, יכול המוריש, ככל שצוואתו תימצא תקינה, לחלק את רכושו בכל אופן שבו ירצה. הוא יוכל להציב תנאים ליורשים, לחלק לבעלי קשר דם או לאנשים אחרים שהוא רוצה להיטיב עמם. לאדם פרטי או למוסדות ציבוריים.
2. ירושה על פי דין- בהתאם לברירת המחדל בחוק. במצב שבו אין צוואה או שהיא לא תקינה, תתבצע חלוקת הרכוש בהתאם למפורט בחוק הירושה.

סדר היורשים בהתאם לחוק הירושה

בחוק מוסדר האופן בו יחולק רכושו של אדם ככל שאין צוואה המורה על חלוקה אחרת.

בן הזוג –

יורש את כלל הרכוש, אלא אם קיימים בעלי קשר דם אחרים כפי שיפורט.

צאצאי המוריש –

יורשים מחצית מהרכוש. ככל שאין בן זוג, יורשים את כל הרכוש.

חליפים לצאצאי המוריש –

במידה ואחד מילדי המוריש נפטר ויש לו ילדים חיים, יבואו הם במקומו. הירושה מתחלקת לפי ענפים במשפחה. וכך לדוגמא, אם למוריש יש שלושה בנים: ראובן יבדל"א, שמעון ז"ל שלו שני בנים חיים ולוי שלו בן חי.

אז כל אחד משלושת הענפים יקבל שליש מחלק הילדים.

ראובן מקבל שליש, בני שמעון מקבלים שישית כל אחד ובנו של לוי מקבל שליש, במקום אביו.

הורי המוריש ואחי המוריש –

כאשר לזוג אין ילדים אך יש למוריש אחים והורים:

חלוקת הרכוש תתבצע בין הורי המוריש, אחיו ובן הזוג.

בן הזוג יקבל שני שלישים מהרכוש ובמרבית המקרים יקבל את דירת המגורים של הזוג במלואה.  יתר היורשים יתחלקו בשליש שנותר. החלוקה בין הורי המוריש לבין אחי המוריש נעשית בחלקים שווים.

במידה ואין בן זוג, הם יורשים את הכל.

הורי הורי המוריש וצאציהם –

יירשו את המוריש רק במידה ואין לו בן זוג או צאצאים.

היכן דנים בענייני ירושה?

בדרך כלל ייערך הדיון בבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לחוק הירושה. עם זאת, כאשר קיים רצון ויש הסכמה של כלל היורשים, ניתן לדון בבית הדין הרבני.

האם ניתן לוותר על חלקי בירושה?

בוודאי. יורש שאינו מעוניין לקבל את חלקו בירושה יכול להודיע על הסתלקותו מהעיזבון. עליו להודיע על ההסתלקות לרשם לענייני ירושה, באמצעות תצהיר בכתב שייחתם בפני עורך דין. ההסתלקות יכולה להיות כללית תוך ויתור על החלק בירושה כולה. היא יכולה להיות באחוזים, למשל רק על 50% מהירושה ויכולה להיות רק מנכס אחד מסוים שמוזכר בפירוש בצוואה. ההסתלקות יכולה להיות לטובת אחד היורשים: בן זוג של המנוח, אח או אחות של המנוח או אחד מילדי המנוח. ככלל, ההסתלקות מהעיזבון היא הליך בלתי הפיך והצוואה נקראת כאילו המסתלק לא היה מוזכר בה. עם זאת, במקרים חריגים של הטעיה, ניצול, רמיה, מצג שווא, כפיה ועושק, ניתן לבקש מבית המשפט לבטל את ההסתלקות.

האם בכל זאת אפשר לבטל הסתלקות מעזבון?

כפי שנאמר, ההסתלקות מעזבון היא בלתי הפיכה. אבל, לכל כלל יש יוצא מן הכלל. ייתכנו מצבים מועטים שבהם ניתן יהיה לבטל את ההסתלקות מהעיזבון. מדובר במצבים בהם יוכיח המסתלק שהוטעה על סמך מצג שווא והטעיה. כך, במידה ובעלי אינטרסים הטעו את היורש וגרמו לו להסתלק מהעיזבון בצורה לא כשרה, ניתן יהיה לבקש בית המשפט את ביטול העסקות.

מדובר במצבים חריגים בהם נדרש יהיה לשכנע את בית המשפט בעומק ההטעיה.

שכן, מצופה מאדם סביר שלפני שהוא מוותר על ירושה, הוא יעשה בדיקות מעמיקות .

האם ייתכן מצב שבו אדם השאיר צוואה אך בכל זאת יוחל הסדר ירושה על פי דין?

כן, בהחלט. בצוואה עשויים ליפול פגמים רבים אשר יובילו לפסילתה. כך, למרות קיומה של צוואה יהיה צורך לפנות לאפיק הירושה על פי דין.

פגמים עשויים להות נפוצים יותר משנהוג לחשוב. למשל, במקרה בו אדם כתב צוואה תחת השפעה של איומים או במצב של אי צלילות מחשבתית. צוואה שכזו אינה מלמדת על הרצון האמיתי של המנוח ולכן, המחוקק הישראלי בחר לתת לבית המשפט את הסמכות שלא לאשר את הצוואה אלא לפעול על פי הסדר הירושה הקבוע בחוק.

לדוגמא, פלוני ציווה את כל רכושו למטפל הזר שלו שטיפל בו בחודש האחרון שלפני מותו. עם פתיחת הצוואה גילו ילדיו לתדהמתם כי הם נושלו מהירושה לטובת המטפל שהיה דמות שולית בחיי המוריש. בנסיבות כאלה, ניתן לטעון שהמוריש לא היה צלול במחשבתו בעת שערך את הצוואה וכי עשה זאת תחת השפעה זרה. היורשים הטבעיים והנכונים הם צאצאיו. חוק הירושה מתקן עיוותים כאלה, מבטל את הצוואה ומורה על הסדר אחר.

האם ייתכן שבן זוג שאינו רשום כנשוי, יירש את המנוח?

כן. "ידועים בציבור" מוכרים כבני זוג לכל דבר, לצורך ענייני ירושה.

לדוגמא, ראובן ואסתר חיו יחד במשך עשרים שנה בדירתו של ראובן בראשון לציון. בני הזוג לא רצו להינשא, בשל מיצוי של מוסד הנישואין מפרק א'. עם פטירתו של ראובן קיוותה אסתר שלא תוצא מדירת המגורים וכי תקבל את חלקה בה.  ילדיו של ראובן רצו לרשת את הדירה במלואה. ראובן לא הותיר צוואה אחריו.

אסתר פנתה לבית המשפט אשר קבע כי לצורך חלוקת הרכוש, בני הזוג הם ידועים בציבור וכי היא זכאית למחצית מהדירה.

לסיכום –

ירושה על פי דין היא נושא מורכב עם פוטנציאל גדול לטעויות בלתי הפיכות. מומלץ מאוד לעבור את התהליך בליווי מקצועי.

משרדנו עתיר ניסיון בטיפול בתיקים מסוג זה.

תנו לנו לעזור לכם לצלוח את המשבר הזה, כדי שלא תצטרכו להזיל עוד דמעות.