פסילת תוקף הצוואה כאשר המצווה הינו חולה נפש, יכולה להתרחש בשתי דרכים עיקריות. ראשית, אם מוכיחים שהמצווה לא היה כשיר להבין את טיבה של צוואה, כהגדרתה בסעיף 26 לחוק הירושה.
שנית, הצוואה עלולה להיפסל אם נוצרה מתוך אמונה מוטעית, כמפורט בסעיף 30 (ב) לחוק הירושה. בשורות הבאות נחקור את הנושא לעומק.
מה אומר סעיף 26 בחוק הירושה על פסילת תוקף הצוואה כאשר המצווה הינו חולה נפש?
סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנערכה על ידי קטין או יחיד שהוכרז כפסול דין, או צוואה אשר נוצרה בזמן שהמוריש לא היה מסוגל להבין את מהותו של מסמך הצוואה והוראותיו, נחשבת כבטלה.
בעת פסילת צוואה בשל מחלת נפש, המטרה היא לקבוע כי המוריש לא הצליח להבחין בטיבה של הצוואה, מה שהופך אותה לפסולה. על מנת שניתן יהיה לקבוע אם אדם נכנס לקטגוריה זו, יש לעמוד במספר קריטריונים, עליהם נדון בהרחבה בהמשך המאמר.
מהם התנאים שהמצווה נדרש לעמוד בהם כדי שצוואתו תיחשב תקפה?
החוק מגדיר את חוסר היכולת להבין את טיבה של צוואה, כגורם הפוסל כשירות משפטית לעריכתה. אך מה טומן בחובו המושג טבעה של צוואה? לעניין זה יש לתת את הדעת על שלושה מרכיבים מכריעים, שעל המוריש להיות מודע להם במלואו:
- המוריש חייב להיות מודע לכך שהוא חותם על צוואה.
- על המוריש להבין את השלכות הצוואה.
- על המוריש להיות בעל הבנה כללית של היקף רכושו.
אם חסר אחד מהמרכיבים המהותיים הללו, תוקף הצוואה עשוי להיות נתון לערעור על ידי אדם אחר, מה שעלול לגרום לביטולה. זאת משום שאדם שאינו מצליח להבין אף אחד משלושת המרכיבים הללו, נחשב לא כשיר לערוך צוואה, מה שהופך אותה לבטלה מעיקרה.
האם מחלת נפש יכולה להביא לפסילת כשירותו המשפטית של אדם ליצור צוואה?
המונח "מחלת נפש" מקיף מגוון עצום של מצבים נפשיים, ורק חלק קטן מהם גורמים לאדם להיות בלתי כשיר ליצור צוואה תקפה.
כדי לפסול צוואה, לא מספיק להוכיח רק שהמוריש סבל מהפרעה נפשית.
יש גם להוכיח שההפרעה הנפשית פגעה ביכולתו של המוריש לקבל החלטה מרצון לעריכת צוואה ולהבין את משמעותה ומהותן של הוראות הצוואה. רק אז ניתן לטעון כי הצוואה אינה מצליחה לייצג במדויק את כוונותיו האמיתיות של המוריש ולהכריז עליה כבטלה.
פסילת צוואה של מצווה מתמודד נפש על בסיס סעיף 30 (ב) לחוק הירושה
סעיף 30 (ב) לחוק הירושה קובע שאם נעשתה הוראה בצוואה בשל טעות, רשאי בית המשפט לתקן את לשון הצוואה בהתאם לכוונת המוריש בפועל, ובלבד שניתן לקבוע מהי בבירור.
אולם אם לא ניתן לברר את כוונתו האמיתית של המוריש, ההוראה שבמחלוקת בצוואה תיחשב בטלה. במקרים מסוימים, צוואה שנכתבה בידי אדם הסובל ממחלת נפש יכולה להיחשב כתוצר של טעות. למשל, אם המוריש הושפע מהזיות שווא, הצוואה יכולה להיחשב תוצר של טעות, ובית המשפט מוסמך לתקן או אפילו לפסול אותה לחלוטין.
על מי מוטל נטל ההוכחה בהגשת בקשה לפסילת צוואה של אדם חולה נפש?
על פי דיני הירושה, הנחת היסוד היא שכל צוואה וכל אדם הם כשירים משפטית עד שהוכח אחרת. לפיכך, נטל ההוכחה מוטל על המערער המבקש לפסול את הצוואה.
אין די בחשדות או בספקות גרידא כדי לעקוף חזקת תוקף זו, ויש להציג ראיות חותכות כדי להוכיח כי המוריש לא היה כשיר לכתוב את הצוואה, לפי סעיף 26 של חוק הירושה, או שהצוואה נעשתה עקב טעות לפי סעיף 30.
אולם אם נפל פגם צורני בצוואה, נטל ההוכחה מוטל על המבקשים לממשה, שכן בית המשפט נדרש לתקן את הפגם אך עליו לוודא תחילה את אמיתות הצוואה מעל לכל ספק.
ההוכחות שצריך לספק לבית המשפט להוכחת אי כשירות של מצווה בעל הפרעה נפשית
להוכחת אי כשירות של מצווה בעל הפרעה נפשית, המערער על הצוואה יידרש להוכיח שני דברים בבית המשפט, באמצעות ראיות חותכות:
- הוכחת היותו של המצווה חולה נפש ובעל בוחן מציאות בלתי תקין, שמנע ממנו להפעיל שיקול דעת בריא בעריכת צוואתו.
- הוכחת העובדה שההפרעה הנפשית של המצווה פגעה בתוכן הצוואה, וכי אותה הפרעה היא שהביאה את המצווה למתן הציוויים השנויים במחלוקת בצוואתו.
בית המשפט אינו יכול לבטל את הצוואה אם אחד מהתנאים הללו לא הוכח מעבר לכל ספק סביר.
כיצד ניתן להגן על הצוואה מהתנגדויות פוטנציאליות?
כדי למנוע אפשרות של ערעור עתידי על צוואה בעילה של אי כשירות מצד המצווה, אנשים רבים מצרפים לצוואתם מסמכים רפואיים מהמעמד של כתיבת הצוואה, המאשרים את כשירותם הנפשית כמורישים. אמצעי זהירות זה יכול לסייע במניעת ערעורים על תוקף הצוואה המבוססים על טענות להעדר כשירות נפשית.
מעבר לכך, עדיף למנות עדי קיום שהם גם עורכי דין לחתימה על צוואה בעדים. זאת לא משום שעורכי דין נחשבים אמינים יותר, אלא משום שלעדותם לגבי מצבו הנפשי של המוריש יש משקל רב יותר בבית המשפט בשל תפקידם המקצועי.
על ידי נקיטת אמצעים אלו, ניתן להפחית באופן משמעותי את הסיכון לפסילת צוואה על רקע חוסר כשירות נפשית מצד המצווה.
מה המשקל שנותן בית המשפט לחוות הדעת הרפואית בהקשר לקביעת תוקף צוואתו של מצווה מתמודד נפש?
ערעור על צוואה מבוסס לרוב על עילת אי כשירות מצד המצווה. כדי לטעון טענה זו, על המערער להמציא מסמכים רפואיים המעוררים ספקות לגבי כשירותו הנפשית של המוריש (או לחילופין, להמציא ראיה לכך שמדובר בצוואה שנערכה בטעות).
משהשתכנע בית המשפט כי יש מקום לדון בסוגיה, רשאי הוא למנות מומחה רפואי שיביא את חוות דעתו. בית המשפט יכול להסתמך גם על עדים, גם אם אין להם מומחיות רפואית.
אולם הדוח הרפואי של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט אינו מחייב משפטית, והשופט רשאי לקבלו או לדחותו כראיה לטובת ראיות אחרות. עדותם של מי שהיו מקורבים למוריש ויכולים להעיד על מצבו בעת כתיבת הצוואה, עשויה להיות מועדפת על ידי השופט על פני חוות הדעת הרפואית במקרים מסוימים.
חשיבות הוכחת מועד הופעתה של הלקות הנפשית אצל המצווה
כאמור, על מנת לערער על תוקפן של צוואות, יש צורך להוכיח שלמוריש הייתה הפרעה נפשית ושהייתה לה השפעה על עריכת הצוואה. על ההוכחה גם לתמוך בכך שמחלת הנפש של המוריש הייתה קיימת במועד כתיבת הצוואה, לא לפניו ולא אחריו.
אולם שיקול דעתו של השופט עשוי לעיתים לאפשר לבית המשפט לקבל ראיות המעידות על תהליך הידרדרות נפשית (כפי שקורה במחלות נפש רבות).
סיכום
עולם הצוואות הוא עולם בעל ניואנסים ומורכבות עצומה. הוראות רבות בצוואות הופכות למוקדי מחלוקת ופילוג בין יורשים, שלא אחת מובילים לקרע של ממש ביחסים המשפחתיים. לכן מומלץ לשוחח עם עורך דין צוואות וירושות ומנוסה, שיוכל לסייע לכם בניסוח צוואה תקפה וברת אכיפה, בכדי למנוע אפשרות להתנגדויות בעתיד למימושה.
לסיוע משפטי בהגנה על צוואה – פנו כעת למשרד עורכי דין עקראוי את מזרחי ושות': 052-8693401.
