ירושה היא היבט חשוב בתכנון עיזבון, ויש חשיבות מכרעת להבנה ברורה של תהליך החלוקה במקרה שאדם נפטר מבלי להשאיר צוואה.
בישראל, חוק הירושה מסדיר את חלוקת הנכסים בהיעדר צוואה. סדר היורשים מבוסס על קשרי דם, כאשר בין היורשים האפשריים בני זוג, ילדים, הורים, אחים ועוד. הבנת הכללים והתקנות לחלוקת העיזבון לפי חוק הירושה ללא צוואה, חיונית על מנת להבטיח חלוקה נכונה והוגנת של נכסי הנפטר, ולכן זהו הנושא שבמוקד סקירה זו.
כיצד מחולק עיזבונו של מנוח על פי חוק הירושה ללא צוואה?
במקרה של צוואה חסרה, חוק הירושה משנת 1965 מכתיב את זהות היורשים החוקיים של המנוח וסדר חלוקת עיזבונו ביניהם. יורשי הנפטר עשויים לכלול בני זוג וקרובי משפחה, אך במידה ולא יהיו יורשים, העיזבון יועבר לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
כמובן, באם המנוח הותיר אחריו צוואה, חלוקת העיזבון תעמוד בתנאים המפורטים בצוואה. לעומת זאת, ללא צוואה, הירושה מחולקת כחוק, והעיזבון מחולק בין יורשי המנוח כפי שקובעות הוראיותיו של חוק הירושה ללא צוואה.
איך מחלקים את העיזבון בפועל לפי חוק הירושה ללא צוואה?
כדי לחלק את עיזבון המנוח כחוק, יש צורך להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה. את הבקשה יש להגיש ללשכת הרשם בתחום השיפוט בו התגורר המנוח.
במקרה שכל הצדדים הנוגעים בדבר מסכימים על ההליך וחותמים על תצהיר הסכמה, ניתן להגיש את הבקשה לצו ירושה גם לבית הדין הרבני, שלו זכות שיפוט בעניין.
איזה חלק בירושה יקבל כל אחד מהיורשים החוקיים של הנפטר לפי חוק הירושה ללא צוואה?
לפי חוק הירושה, בן הזוג של המנוח זכאי למחצית מירושתו, ואילו המחצית השנייה מתחלקת שווה בשווה בין ילדי המנוח. בנוסף, זכאית אלמנת המנוח לקבל את המיטלטלין, רכבו הפרטי של המנוח ודמי הכתובה שלה. בנסיבות מסוימות, רשאית האלמנה גם לדרוש שישולמו לה מזונות מהעיזבון.
מה אומר סעיף 55 לחוק הירושה לעניין זכויות הירושה של ידועים בציבור בהעדר צוואה?
סעיף 55 לחוק הירושה קובע כי לזוגות ידועים בציבור זכויות ירושה זהות לאלו של בני זוג נשואים בהעדר צוואה, ובלבד שאינם נשואים לאדם אחר. אם למנוח לא היו ילדים, יחולק העיזבון שווה בשווה בין בן הזוג הידוע בציבור שלו להוריו או אחיו של המנוח. אולם אם הנפטר הותיר אחריו בן זוג ואחים גם יחד, החלוקה תתבצע כששני שלישים מהעיזבון יעברו לבן הזוג, כאשר יתרת היתרה תחולק שווה בשווה בין האחים.
ומה אם למנוח לא היו ילדים, הורים או אחים?
אם ליחיד שנפטר יש רק בן זוג אך אין ילדים, הורים או אחים, בן הזוג זכאי לכל הירושה. אולם אם למנוח לא היו ילדים או בן זוג, אך הותיר אחריו הורים ואחים, תחולק הירושה בין ההורים והאחים. כאשר הנפטר מותיר אחריו ילדים אך לא בן זוג, הירושה תחולק שווה בשווה בין הילדים.
מהן "פרנטלות" וכיצד הן נוגעות לחוק הירושה בהעדר צוואה?
במקרים בהם אדם נפטר מבלי שהותיר אחריו צוואה, חלוקת הירושה נקבעת כאמור בכפוף לחוק הירושה לפי דין, המזהה את היורשים הזכאים לירושה על פי חוק וסדר הקדימות שלהם ביחס לעיזבון.
לעניין זה, חוק הירושה מגדיר שלושה ענפים עיקריים, המכונים גם "פרנטלות", או "ראשי אב" וקובעים את סדר הירושה בין היורשים.
במקרים של חלוקת ירושה ללא צוואה, בן הזוג זכאי לרשת יחד עם כל אחד משלושת הענפים, אולם חלקו בירושה עשוי להשתנות בין הענפים השונים.
לפי חוק הירושה, רק ענף אחד של יורשים יכול לרשת את המנוח בהיעדר צוואה. אם יש יורשים בענף הראשון, הם ירשו את כל העיזבון. אם אין יורשים בענף הראשון אבל יש יורשים בענף השני, הם ירשו את כל העיזבון, וכך גם בענף השלישי.
סדר היורשים לפי חוק הירושה
סדר היורשים לפי חוק הירושה הוא כדלקמן:
הענף הראשון
בחלוקת הירושה ללא צוואה, הוא ענף הצאצאים הכולל צאצאים ישירים של הנפטר. בענף זה, כשיש צאצאים, הם יורשים את כל העיזבון.
החלוקה נעשית שווה בשווה בין צאצאים ישירים, ואם אחד מהם אינו בחיים בזמן פטירת המוריש, יחולק חלקו של הצאצא שנפטר בין צאצאיו וכן הלאה. במקרה שבן זוגו של המנוח עדיין חי, הוא יורש מחצית מהעיזבון והחצי השני מחולק בין הצאצאים בפרנטלה הראשונה, כאמור לעיל.
הענף השני
מורכב מהורי המנוח וצאצאיהם, ומופעל כאשר אין יורשים בענף הראשון. במקרה זה, עזבונו של המנוח מתחלק שווה בשווה בין הוריו, ואם אינם בחיים, יועבר בחלקים שווים לצאצאיו של כל אחד מההורים שנפטר. אם בן זוגו של המנוח בחיים ויש יורשים בענף זה, בן הזוג יקבל מחצית מהעיזבון, ואילו ההורים של המנוח יקבלו את המחצית השנייה. אולם אם בענף השני יש רק אחים של המנוח, בן הזוג יירש שני שליש מתוך העיזבון.
הענף השלישי
זהו הענף האחרון שנקרא "ענף הורי ההורים". ענף זה מופעל רק אם אין יורשים בענף הראשון והשני. חלוקת העיזבון פועלת לפי עקרון דומה לזה של הענף השני, שבו הירושה מתחלקת שווה בשווה בין ארבעת הסבים, ובאם אחד מהם נפטר, חלקו מועבר לצאצאיו.
גם בענף זה יורש בן זוגו של המנוח שני שליש מהעיזבון ואילו הורי ההורים והצאצאים שלהם, יורשים שליש.
בן הזוג של המנוח יורש לפי הכללים שפורטו לעיל, אך קיימת הוראה נוספת. אם אין צאצאים או הורים למנוח, יורש בן הזוג גם את מלוא הזכויות בדירה בה התגורר עם המנוח בשלוש השנים האחרונות לחיי המנוח, ואת המיטלטלין שבשימוש בבית המגורים והרכב.
אם לא נמצא יורש באף אחד משלושת ענפי הירושה, המדינה זכאית לרשת את הנפטר בהתאם לחוק.
לאן מגישים את הבקשה לחלוקת עיזבון על פי חוק הירושה ללא צוואה?
להסדרת נכסיו של יחיד שנפטר שלא הותיר אחריו צוואה, יש צורך להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה. רצוי להסתייע מעורך דין לענייני ירושה בעת הגשת הבקשה. על הבקשה לכלול תעודת פטירה, אישור על שליחת הודעות בנושא לכל יורשי המנוח, תצהירי הסתלקות מהעיזבון אם רלוונטי וייפוי כוח לעורך הדין.
לסיכום
בישראל, אם אדם נפטר מבלי שהותיר אחריו צוואה, מחולק עזבונו לפי חוק הירושה. סדר היורשים מבוסס על קשר דם, כאשר קרובי המשפחה הקרובים ביותר הם היורשים הראשונים. בהעדר בן זוג, ילדים ירשו באופן שווה את הנפטר, אך אם יש בני זוג, הם יקבלו מחצית מהעיזבון, כאשר המחצית השנייה תתחלק שווה בשווה בין הילדים.
אם למנוח אין ילדים, בן הזוג מקבל את כל העיזבון. יורשים אפשריים נוספים כוללים הורים ואחים. בקשה למתן צו ירושה יש להגיש לרשם לענייני ירושה להסדרת חלוקת נכסי המנוח. מומלץ להיעזר בעורך דין לענייני ירושה בעת הגשת הבקשה.
משרד עו"ד עקראוי את מזרחי ושות' הינו בעל ניסיון רב והיכרות מעמיקה עם התחום המשפטי המורכב של צוואות ודיני ירושה.
מומחיותנו כוללת הכנת צוואות, עריכת הסכמים בין יורשים, ניהול עיזבונות, יישוב סכסוכים ומשברים בין יורשים, מתן ייצוג מקצועי בבית המשפט הן כמערער על צוואות והן כמשיב להתנגדויות, מתן ייעוץ ביצירת צוואות, מתן ייצוג מקיף בתחום רישום ירושה של נכסי מקרקעין והיבטי מיסוי החלים עליהם במכירה, ועוד.
נשמח לעמוד גם לרשותכם בכל נושא הנוגע לחוק הירושה ודיני ירושה בכלל. להתייעצות מקצועית אישית – פנו אלינו בהקדם: 052-8693401.
