החיים הפכו ארוכים יותר וזו עובדה, הרבה מאוד אנשים, שלא כמו שהיה לפני כ- 30 שנים, מגיעים לגיל 80 כשמצבם הבריאותי בסך הכל טוב.
אנשים רבים מגיעים לסוף חייהם רק לאחר שחוו את העשור התשיעי של חייהם ולכן, ההון האישי של בני האדם גדל בהתאם לאורך החיים שלהם, ואנשים בעלי אמצעים ממשיכים לצבור הון גם לאחר שיצאו לפנסיה.
אי לכך, העיזבון שישאיר אחריו אדם מסוים עשוי להיות גדול מאוד ולכן, קיימים דיני הירושה המסייעים בביצוע חלוקת הרכוש (זכויות וחובות), של כל אדם לאחר מותו.
לצוואה של המנוח ישנה חשיבות עליונה, היא המסמך שבו מפרט אדם כיצד לחלק את עיזבונו בין יורשיו. במידה ולא תהיה צוואה כזאת, יחולק ההון בהתאם להוראות החוק.
חלוקת העיזבון על פי הוראות החוק
חלוקת העיזבון של אדם יכולה להתבצע אך ורק לאחר מתן צו קיום ירושה מרשם הירושות, המהווה שלוחה של משרד המשפטים הישראלי.
במידה והמנוח השאיר אחריו צוואה ערוכה וחתומה כנדרש, העיזבון יחולק לאחר קבלת צו קיום צוואה, בהתאם להוראות הצוואה.
שני סוגי הצווים הללו קיימים בכדי להצהיר על מכלול הנכסים של המנוח וציון שמם של יורשיו. בהתאם למופיע בסעיף 104 לחוק, בטרם יבוצע צו הירושה או קיום צו הצוואה, ינוכו ההוצאות הכרוכות בסידורי הלוויה והקבורה של המנוח.
במידה ולמנוח היו נושים בטרם הלך לעולמו, הם יקבלו עדיפות, והחובות של המנוח כלפיהם יסולקו לפני חלוקת העיזבון ליורשים. במידה ובין המנוח לבן בת זוגו נחתם הסכם ממון, בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973, תוכל האישה לבחור בין ההוראה הכתובה בהסכם הממון, לבין המצוין בכתובה (במקרה שבו בני הזוג באו תחת ברית הנישואין). גם בת הזוג תקבל עדיפות בטרם יחולק שאר העיזבון.
סדר חלוקת העיזבון על פי החוק
במידה ואדם נפטר ולא הותיר מאחוריו צוואה, יתקיים על פי חוק, סדר מעגל הירושה הקובע את הסדר בו יחולק העיזבון של המנוח.
כלומר, מי יהיה ראשון היורשים מי השני וכן הלאה. העיקרון המנחה בקביעת סדר היורשים הוא, רמת הקרבה המשפחתית לנפטר, ככל שהיורש בעל קרבת דם גדולה יותר, כך הוא יהיה ראשון בסדר העדיפות של חלוקת העיזבון.
על פי סדר מעגל הירושה, במעגל החלוקה הראשון נמצאים הילדים של המנוח, בן או בת הזוג, לאחר מכן הוריו ובמעגל הבא הורי ההורים שלו.
במידה ובן או בת הזוג הנם בסטטוס של ידועים בציבור בלבד, יקבלו בן או בת הזוג, מחצית מעיזבונו של המנוח רק אם חיו עמו תחת קורת גג אחת וניהלו אתו משק בית משותף. בנוסף ייבדק, האם בזמן שהמנוח נפטר, בני הזוג, לא היו תחת ברית הנישואין עם אדם אחר.
בן או בת הזוג של המנוח יקבלו לחזקתם את כל המיטלטלין שהשאיר אחריו המנוח, בהתאם לנסיבות וההוראה המקובלת במקרה של ניהול משק בית משותף לרבות, רכבו של המנוח. במידה ובן או בת הזוג חיו עם המנוח לפחות שלוש שנים בדירת מגורים, היא תעבור במלואה לחזקתם.
במידה ולמנוח בן/בת זוג וילדים, יקבלו בן/בת הזוג מחצית מהעיזבון והמחצית השנייה תחולק באופן שווה בין ילדיו.
סדר חלוקת העיזבון בכל אחד ממעגלי הקרבה
חלוקת העיזבון בין היורשים החוקיים על פי מעגלי הירושה תתבצע בהתאם לחלק היחסי של כל אחד מהיורשים. כלומר, במידה והמנוח הותיר זוג הורים, יקבל כל אחד מההורים מחצית מהחלק היחסי של העיזבון שמיועד להורים חיים. כך יהיה גם במקרה והורי ההורים עדין בחיים וכך תהיה החלוקה בין ילדי המנוח.
במידה ואחד מילדיו של המנוח נפטר לפניו, יקבל כל ילד (במקרה של שני אחים נוספים חיים), מחצית מחלקו של הילד שהלך לעולמו בטרם עת.
גם במקרה של ילד מאומץ, יחולו אותן הוראות הקיימות במקרה של ילד ביולוגי. במידה והילד המאומץ הוא המנוח, יקבלו ההורים המאמצים את עיזבונו. על פי החוק במדינת ישראל, במידה והמנוח הינו אדם ערירי שנפטר בגפו, ללא קרובים וללא צוואה, תירש המדינה את מלא העיזבון שהשאיר. על פי סעיף 17 לחוק, העיזבון ישמש את המדינה להשקעה בחינוך, בריאות, מדע, סעד ותרבות.
הסכם בין יורשים
קיימים מקרים בהם למרות הימצאותה של צוואה, מחליטים היורשים המוזכרים בצוואה להסכים בניהם על חלוקת העיזבון בדרך שאיננה בהכרח תואמת את צוואת המנוח, הם חותמים על הסכם המעגן זאת, והסכם זה ייכנס מיד לתוקף ויהיה זה שלפיו יינתן צו קיום ירושה. היורשים לא יידרשו לבקש מבית משפט לאשר את ההסכם בניהם.
הקשר בין הסכם חלוקת עיזבון ומיסוי מקרקעין
להסכם בין יורשים על חלוקת עיזבון ישנה חשיבות גדולה, מכיוון שהוא טומן בחובו יתרונות לא מבוטלים כלל, בכל הקשור לחסכון בתשלום מיסים כגון: מס שבח, מס רכישה והיטל השבחה בנכסי מקרקעין המועברים בירושה.
בהעדר הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים, יקבלו היורשים את העיזבון בהתאם לצוואה או על פי דין. לאחר שהעיזבון יחולק הם עשויים לבצע בינם לבין עצמם העברות רכוש כאלה ואחרות, והדבר עלול לייצר אירועי מס משמעותיים שיובילו לאבדן סכומי כסף גדולים, אותם ניתן למנוע באמצעות הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים. כלומר, במידה וישנם שני יורשים והם מקבלים את כל הנכסים בצורה שווה ורק לאחר מכן הם מחליטים לבצע העברות קניין בניהם, הדבר ייחשב לעסקת מקרקעין לכל דבר ועניין והיא תחויב בתשלומי מס שבח, מס רכישה ובמקרים מסוימים גם בהיטל השבחה. על מנת להימנע מכל אלה, מאפשר החוק ליורשי המנוח, לערוך הסכם בין יורשים ולבצע בהסכמה, חלוקת רכוש שונה מהכתוב בירושה וכך, להימנע מביצוע עסקאות מקרקעין בגינן יידרשו בתשלומי מס שונים.
חשוב מאוד לציין, בית המשפט והרשויות המקומיות לרבות, לשכת רישום מקרקעין (הטאבו), מקבלים את הסכם החלוקה בין היורשים כגובר על החלוקה המוזכרת בצוואת המנוח. מכיוון שבישראל לא קיים חוק מס על עיזבון, כל סכום נזיל אותו השאיר המנוח בחשבון בנק או תוכנית חסכון, יועבר ליורשים ללא שום חבות בתשלום מס.
הפעלת הסכם בין יורשים – התהליך
מיד לאחר מותו של המנוח חשוב להגיש לרשם הירושות בקשה לקבלת צו קיום ירושה, במידה והמנוח הותיר אחריו צוואה.
לאחר שיתקבל צו לקיום ירושה, היורשים המוזכרים בצו, יכולים לחתום על הסכם חלוקת עיזבון. לאחר ביצוע החתימה על הסכם זה, צריך להגיש אותו לצד הצו לקיום ירושה שהתקבל מרשם הירושות, במשרדי לשכת רישום המקרקעין, או בכל רשות רלוונטית אחרת. לכך יש להוסיף, בקשה לרישום הסכם חלוקת עיזבון, לטובת רישום הנכס או הנכסים, בהתאם להסכמות המובאות בהסכם חלוקת העיזבון.
יש לציין, לא קיימת כל הוראה חוקית הדורשת לאשר הסכם חלוקת עיזבון בבית משפט והוא נכנס לתוקף מיד עם חתימתו.
עורך דין מומחה
כדי לייצר הסכם חלוקת עיזבון שיהווה את ההוראה החזקה ביותר לקיום צו ירושה, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום הירושות, הצוואות וחוקי העיזבון. עורך הדין יחתים אתכם על הסכם שיעבור חלק ברשויות הרלוונטיות, על מנת שתוכלו ליהנות מהפטורים במס שהחוק מאפשר לכם, במסגרת הסכם חלוקת עיזבון, הכולל נכסי מקרקעין.
