צהריים, אתם מביטים בתדפיס חשבון הבנק ומייחלים לישועה. ופתאום, הטלפון מצלצל ועל הצג מופיע מספר לא מזוהה.
"שלום, כאן מתניאלה. אני רוצה לבשר לך שירשת סכום כסף מכובד". לאחר חמש דקות של חקירה מעמיקה לצורך וידוא שלא מדובר בעוקץ, אתם מבינים שאכן ירשתם סכום כסף מסויים.
אבל כמה ימים לאחר מכן, אתם מחליטים דווקא להגיש בקשה להסתלקות מעיזבון.
כן, זה כמעט לא יאומן שאנשים יוותרו על חלקם בירושה, אך זה הליך נפוץ יותר משחושבים. הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות מאוד: מצב רגשי, מערכת יחסים מורכבת עם המוריש, מערכת יחסים מורכבת עם יתר היורשים, שיקולי מס, רצון להימנע מנטילת חובות הנכס, רצון לוותר על החלק בירושה לטובת ההורה שנותר בחיים או לטובת יורש אחר ועוד.
במאמר זה נסקור את המצבים בהם מוגשת בקשה להסתלקות מעיזבון והתנאים שלה.
המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
מה זה עזבון?
סך הנכסים והרכוש אותם מותיר אדם לאחר מותו, נקראים עזבון. מדובר במגוון נכסים רוחניים וגשמיים, זכויות שכבר מומשו או אחרות שרק התגבשו אך ימומשו בעתיד. מטלטלין, מקרקעין, מניות, ניירות ערך, הסכמים וגם – חובות ונושים.
לעזבון יכול להיות מנהל שהוא אדם או גוף שמונה על ידי בית המשפט לצורך ניהול נכסי המנוח. המנהל יכול להיות זמני, עד להשלמת חלוקת הנכסים, או קבוע אשר ידאג לנכסים לאחר מות המנוח למשל ביצוע השקעות בנכס ועוד. מנהל העזבון יכול לנהל הליכים משפטיים בשם העזבון. נושים, אנשים שלמנוח היה חובות אליהם, יכולים להיפרע מהעיזבון ולקבל את חלקם.
ארבעה סוגי מקרים בהם תהיה הסתלקות מעיזבון
ירושה עשויה להיות אירוע מורכב. מתנה שרק לוקחת. לא ניתן לחייב אדם לרשת עזבון. יורשים יכולים לבחור לוותר על חלקם בירושה מטעמיהם שלהם. הטעמים הנפוצים הם:
- ילדים אשר מבקשים להשאיר להורה שנותר בחיים את הדירה והרכוש בשלמותם, על מנת שלא יידעו מחסור כלכלי כתוצאה מפטירת בן הזוג. על פי חוק הירושה, ברירת המחדל בנוגע לדירה היא הורשת חצי מהדירה לבן הזוג והורשת המחצית השניה לילדים. בדרך זו, במידה והילדים רוצים לממש את הירושה ולמכור את הדירה, בן הזוג ייאלץ לצאת מדירת הזוג ולחפש מקום מגורים חדש בתקציב זעום.
- חוסר רצון לקיים את התנאים בהם תינתן הירושה – למשל, אב המוריש את כספו רק בתנאי שהילדים יעלו לארץ ישראל או ישמרו שבת.
- רצון להימנע מנושים – ייתכן ועל העיזבון יש חובות שלהם נושים. יורשים לא ירצו התעסקות עם מצב שכזה.
- טעמים רגשיים ושיקולים המושפעים מהיחסים בתוך המשפחה – למשל, יחסי אב ובן שהיו רצופים בהתנכרות רגשית במהלך החיים. כך גם אח המסודר כלכלית יותר מאחיו ומעוניין להשאיר להם חלק גדול יותר בעוגה הכללית. או למשל אח אשר קיבל מההורים עזרה כלכלית מרובה יותר מאחיו האחרים וכעת, הם מתקזזים בירושה.
- שיקולי מס – הירושה עשויה לפגוע בתכנון המס ולפגוע במצבו הפיננסי של היורש יותר משתיטיב עמו. כך למשל, במידה ואדם הוא הבעלים של דירת מגורים והוא יורש מחצית מדירת מגורים נוספת. לצרכי מס הוא ייחשב כבעלים של שתי שירות והדבר עשוי שלא להשתלם לו.
- נכס מכביד – ירושה של נכס אשר הטיפול בו יגזול מהיורש משאבים רבים. כך למשל מבנים שונים, כתבי יד, נכסים רוחניים שהושאלו למוזיאון או לאוניברסיטה ועוד.
חשוב לציין כי גם במקרה של הסתלקות רשמית מעיזבון, ניתן לערוך הסכמי צד בין כלל היורשים ושם לאזן בין האינטרסים השונים. בדרך זו, היורש שויתר על חלקו ואינו רשום יותר בצוואה, יוכל לקבל את שוויו של החלק שלו מבלי לשייך אותו אליו.
איפה הכסף?
אדם המבקשה להסתלק מעיזבון יוכל להסתלק מכולו או חלקו, לטובת הכלל או לטובת אדם מסוים ,כפי שיפורט. ההסתלקות צריכה להיות מפורשת בתצהיר שיוגש. סוגי ההסתלקויות הן:
- הסתלקות כוללת – ניתן להודיע על ויתור כללי מכל חלק המגיע ליורש.
- הסתלקות חלקית – ניתן לוותר על הירושה באופן חלקי בלבד, בתנאי שמדובר בחלק מובחן ומסויים בתוך הירושה:
- אחוז מכל הירושה.
- נכס ספציפי כגון דירה שמוזכרת בנפרד בצוואה.
- הסתלקות למען יורש אחר – ניתן להסתלק ולתת את החלק באופן ספציפי, רק למען אחד מהאנשים הבאים:
- אח של היורש שהוא גם ילד של המוריש בעצמו.
- אח או אחות של המוריש
- הורה של היורש שהוא גם בן הזוג של המוריש בעצמו.
- הסתלקות כללית – הוספת חלק הירושה לטובת הקופה הכללית ולא לאדם מסוים. במצב זה, מתבטל חלקו של היורש בצוואה והוא נחשב כאילו לא ירש מעולם. הירושה תתחלק בהתאם לדין.
שלושה מקרים בהם לא ניתן יהיה להסתלק מעיזבון
המועד הנכון להסתלקות מעיזבון יהיה בפרק הזמן שבין פטירת המנוח לבין הוצאת צו לקיום צוואה. על המבקש לוותר על חלקו בירושה ולהסתלק מהעיזבון, יש למלא "תצהיר הסתלקות" ולהגישו לרשם לענייני ירושה או לבית הדין אליו מוגשת הבקשה לקיום צו ירושה.
ישנם מקרים בהם ההסתלקות מעיזבון מצריכה אישור מיוחד או בלתי אפשרית:
- קטינות או חוסר כשירות משפטית – מי ששיקול הדעת שלו מוגבל בעיני החוק, יוכל להסתלק מעיזבון רק לאחר קבלת אישור מבית המשפט לכך. בדרך זו הבטיח המחוקק שבעלי אינטרסים שונים לא ינצלו חסרי ישע ולא יגזלו את חלקם בירושה.
- לאחר הוצאת צו קיום ירושה.
- לאחר ביצוע עסקה בחלק הרלוונטי בעזבון – למשל, במידה ואדם מכר דירה שקיבל בירושה, הוא לא יוכל להסתלק מחלקו בעזבון הנוגע לדירה זו.
הסתלקות מעזבון – קווים מנחים לתצהיר
יש להגיש לרשם לענייני ירושה תצהיר הנקרא "הסתלקות מעזבון".
מדובר במסמך כתוב אשר בו יש לציין מאיזה חלק בעיזבון מסתלקים והאם רוצים להעביר אותו לאדם אחר. את התצהיר יש לחתום בפני עורך דין.
האם בכל זאת אפשר לבטל הסתלקות מעזבון?
כפי שנאמר, ההסתלקות מעזבון היא בלתי הפיכה. אבל, לכל כלל יש יוצא מן הכלל. ייתכנו מצבים מועטים שבהם ניתן יהיה לבטל את ההסתלקות מהעיזבון. מדובר במצבים בהם יוכיח המסתלק שהוטעה על סמך מצג שווא והטעיה, רמיה, ניצול, כפיה ועושק, רצון להבריח נכסים או להתחמק בחובות. כך, במידה ובעלי אינטרסים הטעו את היורש וגרמו לו להסתלק מהעיזבון בצורה לא כשרה, ניתן יהיה לבקש בית המשפט את ביטול העסקות.
מדובר במצבים חריגים בהם נדרש יהיה לשכנע את בית המשפט בצורך בביטול.
בכל מקרה, מצופה מאדם סביר שלפני שהוא מוותר על ירושה, הוא יעשה בדיקות מעמיקות .
לסיכום –
ההסתלקות מעיזבון היא צעד משמעותי של ויתור על זכויות. צעד זה הוא כמעט בלתי הפיך ולכן מומלץ מאוד לעשותו רק לאחר הבנה מעמיקה של הנושא והתייעצות עם עורך דין.
גם במידה ואתם בטוחים שאתם יודעים כי אתם מוותרים על חלקכם ורוצים לוותר עליו לטובת יורש אחר, כדאי מאוד לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ולדון בכלל ההיבטים של הויתור.
משרדנו מתמחה בניהול תיקים מסוג זה ויוכל ללוותך במקצועיות וברגישות.
