הרגע הזה שבו אדם חולף מן העולם אף פעם איננו קל, הפרידה מאדם קרוב מעוררת רגשות עצבות, כעס ולעיתים, היא מובילה גם לדיכאון ושינוי סדרי עולם.
על מנת שנושאים טכניים חשובים לא יוסיפו למועקה הקיימת גם כך, חשוב מאוד להגיע לרגע המורכב הזה, כמה שיותר מוכנים, בכל הקשור לענייני הירושה. כדי שאכן כך יהיה, צריך כל אדם להכין מבעוד מועד צוואה מפורטת באמצעות עורך דין, המתמחה בצוואות וירושות. הכנת הצוואה כדין, מייצרת, על פי רוב, שקט וסדר בתהליך חלוקת העיזבון של המנוח.
חוק הירושה
חוק הירושה תשכ"ה 1965 אינו מגדיר באופן מובהק מהו עיזבון ואולם, ברור מאוד שחוק זה אינו מכליל קופות גמל, כספים מכוח חוזה, כספי קרן פנסיה או ביטוחים למיניהם. חשוב מאוד לדעת, במידה ואדם לא רשם צוואה, המהווה מבחינת החוק את המסמך המשפטי הקובע, אודות פרוט מכלול נכסיו של המנוח ומי האנשים שהוא מבקש שיקבלו אותם, עיזבונו יחולק ליורשים בהתאם להוראות החוק.
עושים סדר כדי שלא יהיה בלגן
ישנם לצערנו מקרים בהם נוצר כאוס של ממש בין היורשים של מנוח מסוים, עקב העובדה שהוא לא השאיר צוואה ערוכה וחתומה כדין. לעיתים, גם במצב של צוואה מתפתחים ריבים וכעסים בין יורשים ולכן, החוק קובע ומאפשר לכל אדם, להתנגד לקיום הצוואה.
כדי שזה יקרה, רשם הירושות, בטרם ייתן צו קיום ירושה, דואג לפרסם בעיתונות את דבר הירושה ומזמין להתנגד לקיומה, תוך שהוא מקציב לכך זמן מדוד.
כאן המקום לציין, חלוקת העיזבון בין היורשים של המנוח תתבצע אך ורק לאחר קבלת צו קיום ירושה או צו קיום צוואה. הצווים הללו באים במטרה לרשום בצורה מדויקת את פרוט מכלול הנכסים של המנוח, ולציין את שמותיהם של יורשיו.
סעיף 104 לחוק הירושות קובע, לפני כל פעולה ינוכו מנכסיו הנזילים של המנוח, כספים שישולמו עבור הוצאות הלוויה והקבורה שלו.
לאחר מכן, במידה וקיימים למנוח נושים, יועברו הכספים הנדרשים לטובת הנושים. בשלב הבא, אם למנוח בת זוג אתה הוא חתם על הסכם ממון, לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג שנחקק בשנת 1973, יכולה בת הזוג לבחור בקיום הוראות הסכם הממון, או לחילופין לתבוע כתובה, זאת בתנאי שהסכום הנקוב בכתובה הגיוני. רק לאחר שכל התשלומים הללו יועברו בהתאם לדרישת החוק, תתבצע חלוקת העיזבון בין שאר היורשים.
כיצד מתבצעת חלוקת העיזבון?
בבואנו לעסוק בשאלת התהליך עלינו להבדיל בין תהליך המתבסס על חוק הירושות, לבין הליך המתבסס על צוואה חתומה בידי המנוח. במצב בו לא קיימת צוואה של המנוח, החוק קובע סדר חלוקה של נכסי העיזבון לפי מעגלי היורשים ורמת הקרבה שלהם למנוח.
כלומר, ככל שאדם הנו בקרבה משפחתית גדולה יותר למנוח, הוא יהיה ראשון בסדר חלוקת הנכסים. על פי נוסחת עבודה זו במעגל הקרבה הראשון נמצאים, בן/בת הזוג וילדיו של המנוח. במעגל הקרבה השני נמצאים הורי המנוח, ובמעגל הקרבה השלישי נמצאים הסבא והסבתא.
גם ידועים בציבור נחשבים במעגל הקרבה הראשון למעט, מצבים בהם לא חיו עם המנוח תחת קורת גג אחת, לא ניהלו משק בית משותף עמו או, במצב בו הם כבר נשואים לאדם אחר.
הדין של דירת המגורים
בן/בת הזוג של המנוח יקבלו לחזקתם את תכולת המיטלטלין של דירת המגורים, בהתאם לנסיבות וההוראות המקובלות במקרה הספציפי, במידה ובני הזוג חיו תחת קורת גג אחת. במצב עניינים זה ייכלל גם רכבו של המנוח ויועבר לבן/בת הזוג. במידה ובני הזוג חיו לפחות שלוש שנים בדירת המגורים, תועבר החזקה בה במלואה לבן/בת הזוג של המנוח. במידה ולמנוח יש ילדים, בן/בת הזוג יקבלו מחצית מהעיזבון והילדים יקבלו את המחצית השנייה.
יש לציין, נכסי הירושה יחולקו בין היורשים הרשומים, על פי מעגלי הקרבה המוגדרים בחוק, כשכל אחד מקבל מחצית, שליש או רבע מחלקו היחסי בעיזבון. כלומר, במצב של שני הורים ושני אחים, כל אחד מהיורשים יקבל מחצית מהחלק היחסי המגיע לו מהעיזבון.
מעמדו של ילד מאומץ
במידה ולמנוח יש ילד מאומץ דין חלקו בעיזבון יהיה כדינו של ילד ביולוגי. במידה והילד המאומץ הוא זה שנפטר, יקבלו הוריו המאמצים את מלא עיזבונו.
עיזבון ללא דורש
מה יעלה בגורלו של עיזבון שאין לו דורשים כלומר, עיזבון של אדם שחי בגפו, ללא משפחה ואנשים קרובים, ולא השאיר אחריו צוואה. במצב עניינים זה, על פי סעיף 17 לחוק, יעבור מלא העיזבון לרשות המדינה והיא, תשקיע את כספי העיזבון בתחומי החינוך, התרבות, המדע, הסעד והבריאות.
הסכם בין היורשים של המנוח
חוק הירושות מאפשר ליורשים הרשומים בצוואת המנוח להגיע להסכם חתום, המשנה במעט את חלוקת העיזבון. הסיבה המרכזית בגינה הדבר אפשרי היא בעיקר היכולת להימנע מאירועי מס שונים, באמצעות עשיית הסכם מסוג זה.
לדוגמא, הורים הורישו לשני ילדיהם שלוש דירות מגורים האחת, בתל אביב ובה ארבעה חדרים השנייה, בת ארבעה חדרים בחדרה והשלישית, בת שני חדרים בבת ים. היורשים יכולים לקבל החלטה שבמקום שכל אחד יקבל מחצית משווי כל אחד מהנכסים, אח אחד יקבל את הנכס היקר ביותר בתל אביב והאח השני, יקבל את שני הנכסים האחרים, ששווים יחד מגיע לשווי הנכס היקר. במידה והם יבצעו מכירה של החלק של אחד מהם בכל אחד מהנכסים הם חשופים לחובת תשלום מס שבח, מס רכישה ובמקרים מסוימים גם להיטל השבחה.
אולם, אם הם הסכימו על חלוקת הנכסים, כשאחד מקבל את הנכס היקר והשני, מקבל את שני הנכסים הזולים יותר, והם חותמים על הסכמה זו בהסכם בין היורשים, לא תתבצע מכירה ולפיכך, לא יהיו אירועי מס, דבר שיחסוך להם הרבה מאוד כסף. החוק מתייחס להסכם בין יורשים ככזה שגובר על צוואת המנוח.
עריכת הסכם בין היורשים – התהליך
הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים מתאפשר על בסיס סעיף 111ג' לחוק הירושה, המתיר ליורשים הרשומים בצוואת המנוח לסטות מהוראות חלוקת העיזבון שקובעת הצוואה. אי לכך, בפועל משנים היורשים את החלוקה המפורטת במסמך הצוואה בצורה בה הם בוחרים, בהסכמה, על מנת להימנע מאירועי מס על נכסי מקרקעין ולכל מטרה אחרת בה הם חפצים.
ניתן לומר, לאחר חתימה על הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים, אין יותר רלוונטיות לחלוקה המפורטת בצוואת המנוח או, לחלוקת הירושה על פי חוק הירושה. ניתן להסיק מכך שליורשים קיימת תמיד האפשרות להפעיל שיקול דעת בנוגע לצורת חלוקת העיזבון שירשו, ולחלקו בהסכמה, בכל צורה אחרת שיבחרו בה. כל חלוקה שיסכימו עליה תהיה קבילה ובתנאי שהיא מנוסחת, מפורטת וחתומה בהסכם עיזבון בין יורשים.
הסכם עיזבון בין יורשים לא חייב להכיל את כלל הנכסים שהשאיר המנוח ליורשים, ניתן בהחלט להכיל בהסכם כזה רק חלק מהנכסים המוזכרים בצוואת המנוח. זאת ועוד, אין חובה שכל היורשים הרשומים בצוואה יהוו צד להסכם חלוקת העיזבון, יכול להיות מצב בו רק חלק מהיורשים יגיעו להסכמה בניהם ויחתמו על ההסכם. ניתן לומר שהחוק מגלה גמישות כלפי היורשים, והם יכולים לבצע שינויים בחלוקת העיזבון והעיקר שקיימת הסכמה בניהם.
