הסכם בין יורשים

פעמים רבות אדם נפטר, ויורשיו רוצים לחלק את רכושו ביניהם, כל בני המשפחה. אך מה קורה אם רוצים לחלק את הרכוש בדרך קצת שונה מהחלוקה שכתב המנוח בצוואה? בדיוק לשם כך יש אופציה ליורשים לערוך הסכם בין יורשים. מה זה אומר? מה מקורו בחוק? מה זה אומר לגבי קבלת הנכסים ביחס ליורשים? וכמובן, מה תפקידו של עורך הדין בעניין? כל הפרטים ממש כאן לפניכם.

הסכם בין יורשים – מה זה?

חוק הירושה, התשכ"ה – 1965, הוא החוק המסדיר את דיני הירושה בישראל. מה קורה במצב שאין צוואה? מה סדר הירושה בין הבנים ושאר הקרובים? וגם, מה עושים במקרה שהיורשים כן מסכימים ביניהם, ודווקא אין כל סכסוך, אך מעדיפים לחלק את הירושה בדרך אחרת מזו שרצה המנוח, המוריש.

חוק הירושה

חלוקה על פי הסכם

סעיף 110 (א) : "נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט. (ב ( מנהל העיזבון יציע ליורשים תכנית לחלוקת הנכסים וינסה להביאם לידי הסכמה (ג) נעדר אחד היורשים ולא היה מיוצג כדין, יבוא אישורו של בית המשפט במקום הסכמתו. (ד) מתחלקים נכסי העזבון על פי הסכם בין היורשים, לא יחולו הוראות הסעיפים 112 עד 117"

מה זה אומר?

במקרה שהיורשים רוצים לשנות את החלוקה שקבע המוריש, הם צריכים לחתום ביניהם על חוזה. הסכם זה נקרא בשם הסכם חלוקת עיזבון, או הסכם בין יורשים. כלומר, אם כל היורשים הסכימו, כל אחד מהיורשים יוכל לקבל גם חלקים שלא היו מיועדים אליו, לפחות לפי הצוואה המקורית.

הסתלקות מעיזבון

לפני שכלל היורשים מסכמים ביניהם על הסכם וחלוקה אחרת, צריך להזכיר שלפי סעיף 6 לחוק הירושה, כל יורש יכול להסתלק מזכותו בעיזבון. מה זה אומר? יכול להודיע בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט אם התיק כבר עבר אליו, שהוא רוצה להסתלק מחלקו בעיזבון. גם אם מדובר בכל החלק, וגם אם רק בחלק ממנו. לאחר שאותו יורש הסתלק, הוא כבר אינו נחשב כיורש לעניין ההסכם, והוא מוגדר כמו אותו אחד שכלל לא היה יורש מלכתחילה.

האם יש דרישה שההסכם בין היורשים יהיה בכתב?

מדובר בשאלה מעניינת. כאשר התשובה הרווחת היא שמדובר בעצם בעסקת מקרקעין, שהרי יש העברת זכויות הירושה. ולכן, ישנה דרישת כתב כפי שנכתב בסעיף 8 לחוק המקרקעין.

ההסבר לכך הוא שמרגע שניתן כבר צו הירושה, וכפי שנראה להלן, הסכם בין יורשים מתבצע רק לאחר מתן צו הירושה או צו קיום הצוואה, כל אחד מהיורשים בעצם קיבל את הזכויות שלו. לאחר מכן, כל יורש שמחליט לבצע עסקת חליפין כלשהי, בעצם מדובר בעסקת מקרקעין, הדורשת כתב. נזכיר שמדובר בדרישה מהותית, והמטרה שלה היא לוודא שאכן היתה גמירות דעת בעסקה.

אין ספק שמטרה מעין זו רלוונטית גם בהסכמים לחלוקת עיזבון. ויתור על דרישת הכתב אפשרי רק במקרה שיש "זעקת הגינות", חריג שמתקיים לעיתים בעסקאות מקרקעין רגילות.  על כך כתב השופט סוקול בת"א 540/03 עזבון זבידה נ' עזבון יאסין: "רק הקפדה של כל הנוגעים בדבר ושל בתי המשפט, על עריכת עסקאות במקרקעין על פי הוראות הדין תוך שמירה על הכללים הדרושים לרצינות, הכוונה וודאות העסקאות, תבטיח ביצוע עסקאות רק על פי אומד דעתם האמתית של הצדדים"

יתרונות הסכם בין יורשים

• היעדר חובת מיסוי – במקרים רבים הסכים בין יורשים נוגע לעניין שינוי חלוקה של נכסי המנוח, המוריש. במקרים מעין אלה, היורשים, אם ערכו הסכם בין יורשים, לא יחויבו במס רכישה או מס שבח בעת העברת הזכויות בלשכת רישום מקרקעין. מכיוון שאין מדובר בעסקת מכר רגילה, אין חובה לדווח על העסקה לרשויות המס. חובה כזה קיימת בעסקאות רגילות אחרות, כשיש צורך להציג אישורי מיסים בפני הרשם, וזאת כדי להעביר את הזכויות בנכס. במקרה של הסכם בין יורשים, אין צורך לעשות זאת בעת העברת הזכויות ליורשים כפי שהוסכם בהסכם.
• וודאות ומענה לכלל היורשים – פעמים רבות, במקרה של ירושה, לא כל האחים שלמים עם החלקים שקיבלו. לעיתים בגלל ביקורת על הגודל, ולעיתים פשוט בגלל שלא רוצים להיות בעליהם של נכסים משותפים. כדי לקטוע את הסכסוכים המשפחתיים באיבם, מחלקים בין היורשים השונים את הנכסים.
• הפרדה – גם אם היורשים השונים תמימי דעים ביחס למתנה, כלל לא בטוח שלא יהיו חילוקי דעות לאחר מכן, בעיקר ביחס לניהול הנכס השוטף. אם יש מעורבות של גורמים נוספים בכלל העסק הופך לנפיץ הרבה יותר.

באיזה עוד מקרים עורכים הסכם בין יורשים?

במקרים רבים הסכם בין יורשים מתקיים גם כשאחד היורשים לא מרוצה מהחלק שקיבל על פי הצוואה. כדי למנוע את הגשת ההתנגדות לצוואה שהוא רוצה להגיש, ובעיקר למנוע את ההליך המשפט המרהיב והעקרוני, מעדיפים יתר היורשים לחתום על הסכם חלוקת עיזבון עם היורש שמתנגד, וכל זה גדי לקצר את ההליכים.

תביעה לביטול הסכם בין יורשים

אחת השאלות שעולה תמיד במקרה הזה היא, מה עושים אם מבינים שהחתימה על ההסכם התרחשה בנסיבות של לחץ, של מצב נפשי קיצוני, וכששיקול הדעת אינו במיטבו, ויש רצון לבטל את ההסכם. במצב כזה יכול אחד מהיורשים להגיש תביעה לביטול הסכם חלוקת העיזבון. אם מדובר בזמן קצר לאחר החתימה על ההסכם, בדרך כלל השופט ייעתר לבקשה. במקרה שהמרחק קצת גדול יותר, יהיה יותר קשה לשופט להיענות לבקשה. קושי של ביטול לאחר יותר מדי זמן קיים בעיקר כי יורשים אחרים כבר קובעים עובדות בשטח, ומבצעים מהלכים כלכליים.

מה תפקיד עורך הדין במסגרת עריכת ההסכם?

בדרך כלל, הסכמים בין יורשים ייערכו וינוסחו על ידי עורך דין. עורכי דין יודעים בדיוק איזה ביטויים והגדרות עליהם להכניס לחוק, כדי שיהיה אפקטיבי במידת האפשר. שימו לב שגם הסכם חלוקת עיזבון שנערך בין יורשים בעל פה, יכול להיחשב בעל תוקף משפטי. הניסוח של ההסכם חשוב מאוד, ויש לו גם השלכות לגבי המסים שינבעו מהקרקע.

מה נחשב עורך דין טוב?

עורך דין בעל ניסיון בתחום ניהול עיזבונות מקרקעין, שמבין בתחום דיני הירושה, ומאידך יודע איך מנסחים הסכמים בין יורשים. עורך דין טוב הוא גם עורך דין שמעניק ליווי וסיוע צמוד ללקוחות ומנגיש להם את כל המידע, בעיקר כדי שידעו לאן ההליך פונה, ומה העונש המסתמן, אם אפשר כבר לשער. עורך דין בתחום זה, צריך גם ידע בניסוח ובעבודת ליטיגציה. ובעיקר, בכל יכולת ליצור אמון וחיבור אישי.

איך בוחרים את עורך הדין שמתאים לנו?

לפני הכל, תצטרכו למצוא עורך דין שמתמחה גם בירושות והליכים אזרחיים מעין אלה, ומצד שני גם בעל הבנה כלכלי, או יותר נכון בעל הבנה בדיני מיסים. עורך דין שמבין בדיני מיסים, ומאידך גם בדיני ירושה, ידע למקסם עבורכם את הרווחים מהסכם, כך שתקבלו באמת את כל מה שמגיע לכם.

לסיכום, הסכם בין יורשים הוא פתרון ראוי ליורשים שאינם מרוצים מאופן חלוקת הירושה, כפי שנכתב בצוואה. מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין, ולנסח הסכם בין היורשים, בצורה שתחסוך במיסים, ותעניק שקט נפשי לכל הצדדים.