צוואה היא הדרך שלנו להחליט מה ייעשה ברכוש שצברנו אחרי 120. במקום שהרכוש יתחלק כפי שהמחוקק ראה לנכון, ביכולתנו להחליט בעצמנו איך נרצה לחלק את הרכוש שלנו.
אולם כיצד צוואה יוצאת מהכוח אל הפועל, כלומר מה צריך לקרות כדי לקיים את הוראות הצוואה? מדובר בהליך ייחודי יחסית בנוף המשפטי ובמאמר זה נסקור ונקיף את נושא קיום הוראות הצוואה.
בין צוואות לירושות
דיני צוואות וירושות מוסדרים בישראל בחוק הירושה. החוק מחולק לשלושה חלקים עיקריים. החלק הראשון הראשון, עוסק בירושות. השני, עוסק בצוואות. בחלק השלישי, ניתן למצוא הוראות חוק הרלוונטיות לצוואות ולירושות כאחד.
ירושה על פי חוק
אדם נהרג בתאונת דרכים בגיל 55. הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. אחד הילדים נשוי ולו פעוט קטן. כמו כן, בבעלותו היו שתי דירות, רכב, חסכונות פנסיוניים, כספי ביטוח וקרנות השקעות. כיצד יחולק רכושו של המנוח?
לו היה כותב המנוח צוואה לפני מותו, חלוקת הרכוש הייתה נעשית בהתאם להוראות הצוואה. אלא שהמוות דפק בפתאומיות על דלתו של המנוח והוא לא ערך כל צוואה העשויה להעיד על כוונותיו לחלק את רכושו.
במקרים שכאלו, בהם אדם נפטר מבלי שערך צוואה, תתבצע חלוקה של רכושו על פי הוראות חוק הירושה – 1965. החוק קובע מה יהיה סדר היורשים, אילו נכסים יתחלקו ואילו נכסים יועברו לאשתו באופן מלא וכן הלאה.
אין זה מענייננו לצלול אל תוך הוראות החוק ביחס לסדר הירושה. עם זאת, חשוב שתדעו כי קיימות הוראות שכאלו ועל פיהן יחולק הרכוש בהיעדר צוואה. כמובן שיכולות להתעורר שאלות פרשניות ועובדתיות בקשר לשאלות אלו, וככל שתזדקקו לייעוץ משפטי בנושא תוכלו כמובן לפנות אלינו במשרד עקראוי את מזרחי ושות'.
ירושה על פי צוואה
כעת, נניח מקרה אחר. אדם נפטר בשיבה טובה, בגיל 95. דעתו הייתה צלולה עד ליום מותו. לאורך השנים, צבר המנוח נכסים לא מעטים. המנוח הותיר אחריו צאצאים רבים ואוהבים. אשתו, נפטרה זה מכבר. בנוסף, המנוח היה פעיל שנים לא מעטות במוסדות אקדמיים שונים אליהם היה קשור בנימי נפשו.
המנוח היה אדם הרואה את הנולד, אשר ערך צוואה בהתאם להוראות החוק כבר בגיל 70. המנוח הורה לחלק את נכסיו שווה בשווה בין ילדיו ובין רעייתו, שבינתיים הלכה לעולמה. לפני כעשור, המנוח ערך צוואה נוספת בה הורה לחלק את רכושו בשווה, אך להעביר 20% מהונו וכן את כל ספריו למוסדות האקדמיים אליהם היה קשור.
במקרה זה, חלוקת הרכוש לא תתבצע על פי כללי הירושה הקבועים בחוק. חוק הירושה עצמו קובע כי חלוקת רכושו של המנוח תתבצע בהתאם להוראות הצוואה שהותיר אחריו המנוח. איזו צוואה אתם שואלים? התשובה היא צוואתו האחרונה שהותיר אחריו המצווה. צוואה זו תגבור על כל צוואה קודמת.
הוראות החוק ביחס לצוואות
חוק הירושה קובע מספר כללים באשר לעריכת צוואה על פי חוק. ראשית, יש לערוך את הצוואה בדרכים המצוינות בחוק – בכתב יד, בעדים, בפני רשות משפטית ובמקרים מסוימים ניתן גם לערוך צוואה בעל פה.
שנית, על המצווה להקפיד לעמוד בדרישות התוכן של הצוואה – עליה להיכתב מרצונו החופשי בלבד, לא לכלול הוראות אשר ביצוען יהיה בלתי חוקי, לא להוריש דבר לעדים שחתמו על הצוואה וכן לא להאציל את חלוקת הרכוש לאדם אחר. הוראות בצוואה שלא יעמדו בכללים אלו – בטלות.
ככל שהצוואה עומדת בכללים האמורים ונערכה באחת מהדרכים המותרות על פי חוק, הרי שהיא תקפה ובעלת מעמד משפטי מחייב. אולם לא די בכך שלצוואה מעמד מחייב. כעת, יש להוציא אותה מהכוח אל הפועל ולהכיר את ההליך לקיום הוראות צוואה בישראל.
הליך קיום הוראות צוואה – בקשת קיום
לאחר מותו של המנוח שהותיר אחריו צוואה, על היורשים להגיש בקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושות. הרשם יקבל את הבקשה לקיום הוראות הצוואה ויפרסם את הבקשה בעיתון יומי וברשומות המוסדיות.
מטרת פרסום הבקשה היא לאפשר לבעלי עניין בצוואה להגיש התנגדויות לבקשה. ייתכן שישנם בעלי עניין בצוואה הסוברים כי הם צריכים לרשת את המנוח והצוואה לפיה הוגשה הבקשה – בטלה.
לצורך העניין, נניח כי בדוגמה בה עסקנו היורשים מבקשים צו קיום צוואה על בסיס הצוואה הראשונה שהמנוח ערך. הרשם מקבל את הבקשה ומפרסם אותה ברשומות ובעיתונות. המוסדות האקדמיים נתקלים בפרסומים ונחרדים לגלות כי הצוואה שמבקשים לקיים אותה היא הצוואה הראשונה, בה המוריש לא הורה להוריש להם דבר.
כזכור, צוואה מאוחרת מבטלת צוואות קודמות. מכיוון שכך, המוסדות יזדרזו להגיש התנגדות לצו קיום הצוואה וההתנגדות תטופל בהתאם, כפי שנראה להלן. על כל פנים, חשוב היה לנו להדגיש כי הסיבה בגינה מתפרסמת הבקשה האישית לכאורה, היא מתן אפשרות לבעלי עניין להתנגד לבקשם הקיום. נציין כי משרדנו, משרד עקראוי את מזרחי ושות', מתעסק לא מעט בהגשת התנגדויות לצוואות.
פניה לאפוטרופוס הכללי
עם תום המועד להגשת התנגדויות לבקשה, תועבר הבקשה מהרשם לאפוטרופוס הכללי. האפוטרופוס הכללי יבחן את הבקשה ויחליט האם לאשר אותה, לבקש השלמה של פרטים חסרים בצוואה או להעביר את התיק לבית המשפט למשפחה.
ככל שהאפוטרופוס יעביר את הבקשה לבית המשפט, יתנהל דיון בעניינה של הבקשה. אם תידרש השלמת פרטים, הפרטים יושלמו ויועברו לרשם. במקרה הסביר, בו האפוטרופוס יאשר את הבקשה, הרשם יוציא צו קיום לצוואה מאושר דיגיטלית על ידו.
צו קיום וקבלת הירושה
אם כן, לאחר אישור האפוטרופוס הכללי, הרשם יוכל להוציא צו קיום הוראות הצוואה. הצו ישמש כאישור לכך שהצוואה קבילה ובעלת תוקף משפטי מחייב. למעשה, צו קיום הוראות הצוואה הוא שיוציא את הצוואה מהכוח אל הפועל.
כיום, הצו שינפיק הרשם יועבר באופן אוטומטי לבנקים, לחברות הביטוח ולכל הגורמים הפיננסיים הרלוונטיים. אלו יקיימו את הוראות הצוואה ויחלקו את רכושו של המנוח ליורשיו.
חלוקת נכסי מקרקעין
פשוט מאוד לחלק את הכסף מחשבון הבנק של המנוח בין יורשיו. אולם כיצד תתחלק דירתו של המנוח, הרכב שלו ושאר הנכסים הרלוונטיים? התשובה היא שגם לגבי רכבים וגם לגבי דירות, מתנהל בישראל מרשם מחייב המסדיר את הבעלויות בנכסים אלו. היורשים הזכאים לדירה או לרכב על פי הצוואה יירשמו כבעלים במשותף. ככל שהם יהיו מעוניינים בכך, ביכולתם למכור את הדירה ולהתחלק ברווחים.
מינוי מנהל עיזבון
לא אחת, קיום הוראות הצוואה אינו עניין של מה בכך. בין אם הקיום מתעכב בעקבות דיונים בבית המשפט ובין אם כתוצאה ממורכבות החלוקה בפועל, יחלוף זמן לא מבוטל ממותו של המנוח ועד לחלוקת הרכוש בפועל. במצבים אלו, ימונה מנהל עיזבון. מנהל העיזבון יהיה אחראי על ניהול העיזבון לאורך פרק הזמן שבין מות המנוח לבין החלוקה בפועל.
מנהל העיזבון ימונה על ידי הרשם לענייני ירושה, כאשר שוררת הסכמה בין כל הצדדים הרלוונטיים ביחס לצורך במינוי מנהל עיזבון ובאשר לזהות המנהל. המנהל ימונה על ידי בית המשפט במקרים בהם קיימות מחלוקות סביב נושאים אלו.
על פי רוב, בית המשפט יפסוק שכר למנהל העיזבון. היורשים עבורם נוהל העיזבון יהיו אלו שיצטרכו לשלם למנהל העיזבון את השכר בפועל. מנהל העיזבון מחויב לנהל את הנכסים והרכוש לטובתו של המנוח ולהשאת רווחיו. במידה שנכסי המנוח ייפגעו כתוצאה מהתנהלותו של מנהל העיזבון, מנהל העיזבון יהיה אחראי לנזק זה.
הליכים בבית המשפט
עד עתה תיארנו מקרים בהם, פחות או יותר, הכל יהיה חלק. לא נוכל שלא להתייחס למקרים בה מוגשות התנגדויות לבקשת קיום הוראות הצוואה, מתעוררות מחלוקות באשר לתוקפה של הצוואה כולה או ביחס למעמדן של חלק מהוראותיה.
במקרים אלו, ההליך יעבור, על פי הוראת האפוטרופוס, לבית המשפט. בבית המשפט יתנהל דיון שיבחן את הטענות לגופן ותתקבל הכרעה האם הצוואה תקפה ומחייבת אם לאו.
עוד בעניין זה נציין, כי אם שני הצדדים מעוניינים בכך הם יוכלו לבחור להעביר את הדיון לבית הדין הרבני. ככל שיבחרו לעשות כן, לא חוק הירושות יחול על המקרה אלא הוראות הדין הדתי ביחס לצוואות ולירושות.
לאורך השנים, פרשנות הדין הדתי הפכה אותו לדומה, פחות או יותר, לחוק הירושות. הפרשנות המודרנית לדין הדתי שוללת מתן חלק כפול לבן הבכור בירושה וכן מעניקה חלק שווה בירושה לבנות.
עם זאת, סדרי הדין, המתודולוגיה והנפשות הפועלות בבית הדין, נבדלים לחלוטין מאלו של בית המשפט. יש לקחת זאת בחשבון אם ברצונכם להעביר את התיק לבית הדין. זכרו – תוצאות דיון בבית הדין צפויות הרבה פחות.
משרד עו"ד עקראוי ושות'
מעוניינים בקיום הוראות צוואה? רוצים להתנגד לבקשת קיום צוואה שהוגשה לרשם? פנו אלינו במשרד עו"ד עקראוי את מזרחי ושות'. משרדנו מתמחה בדיני ירושה ויעניק לכם ייצוג משפטי מקצה לקצה בכל הקשור לצוואות וירושות. עורכי הדין במשרד בעלי ניסיון רב בתחום וישמחו להעניק לכם שירותים משפטיים בתחום ברמה הגבוהה ביותר.
